קליר כימיקלים שיווק (1994) בע"מ נ' רכאב

פסק דין

1.זוהי תביעה שטרית והיא הוגשה כנגד הנתבע כערב לשטר חוב שעשתה חברה "דליה הכרמל למסחר 2008 בע"מ" (להלן – החברה), לטובת התובעת. סכום השטר 416,195 ₪.

התביעה הוגשה כבקשה לביצוע שטר נגד החברה, נגד הנתבע ונגד חייב נוסף, רכאב שפיק, שגם הוא חתם כערב לשטר.

ההליך בפני התנהל רק בעניינו של הנתבע, שההתנגדות שהגיש התקבלה בהחלטת כב' הרשם רומי מיום 1/5/13.

2.בתצהיר ההתנגדות, שהוא כתב ההגנה של הנתבע, טען הנתבע כי אינו יודע אם חתם על כתב הערבות, אך אם חתם עליו, הרי שמדובר בחתימה שנעשתה לאחר שהתבקש על ידי החברה לחתום על ניירת הקשורה לקבלת סחורה מספקים וכאשר סבר שמדובר במסמך שעניינו אישור על קבלת סחורה. הנתבע טען כי היה רק עובד שכיר בחברה והשתכר רק סך של 4,000 ₪ בחודש. לטענתו, משום כך לא היה לו כל אינטרס לחתום כערב לחברה, וודאי שלא היה מסכים לחתום כערב לחברה על סכום של למעלה מ- 400,000 ₪.

3.הצדדים הגישו תצהירי עדויות ראשיות. מטעם הנתבע העידו הנתבע עצמו, מר ח'יר אבו רוקן, מנהל החברה, ומר חנן סבג, שהיה אז סוכן המכירות האזורי של התובעת. מטעם התובעת העיד מר אילן ממו, מנהל סחר ומכירות ארצי אצל התובעת.

הנתבע והעדים מטעמו העידו בדיון שהיה ביום 19/12/13 ואילו עד התובעת, שלא התייצב לאותו דיון והוצא נגדו צו הבאה, העיד בדיון שהיה ביום 17/2/14. לאחר עדותו סיכמו ב"כ הצדדים בע"פ.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, שבתי ועיינתי בכל החומר שבתיק בית המשפט והגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה כנגד הנתבע להתקבל.

4.הנתבע הכחיש כי החתימה, המופיעה על השטר במקום המיועד לחתימת הערבים והנחזית להיות חתימתו, היא אכן חתימתו. משום כך, הנטל הוא על התובעת להוכיח כי החתימה היא חתימת הנתבע.

5.מר אילן ממו, שהעיד מטעם התובעת, ציין כי החתימה על שטר החוב נעשתה בנוכחותו ולאחר שקיבל מהחותמים את תעודות הזהות שלהם, עיין בהן, וצילם אותן. מר ממו ציין בעדותו כי הנתבע, והערב הנוסף, חתמו על שטר החוב הן במקום המיועד לחתימת הערבים והן במקום המיועד לחתימת עושה השטר, כשחתימתם שם מופיעה על גבי חותמת החברה. (עמ' 21 שו' 14)

אכן, מעיון בשטר נראה, לכאורה, כי מדובר באותן חתימות ועדותו של מר ממו הותירה רושם מהימן מאוד. גם עדותו של מר סבג, שהובא כעד מטעם הנתבע דווקא, תומכת בעדותו של מר ממו. מר סבג אישר בעדותו כי טרם החתימה מוצגת לו תעודת הזהות של החותם (עמ' 17 שו' 25). מר סבג גם אישר כי 99% שגם הערבים חתמו מולו. (עמ' 17 שו' 17-18).

בהתחשב בפרק הזמן שחלף אך טבעי שמר סבג לא יוכל לזכור בוודאות של 100% אם הערבים חתמו בפניו. עם זאת, לנוכח נוהלי החברה, כפי שגם מר סבג אישר אותם, ולנוכח עדותו של מר ממו, והעובדה שהנתבע נמנע מלהביא חוות דעת על מנת לסתור את העדויות האלה, הגעתי לכלל מסקנה כי עלה בידי התובעת להרים את הנטל המוטל עליה, 51% ולהוכיח כי הנתבע הוא שחתם כערב על שטר החוב.

6.מעבר לכך, העובדה שעדות הנתבע היתה רצופה סתירות, ונמצאו סתירות גם בין עדותו לבין עדויות של העדים האחרים מטעמו, גם היא מחזקת את גרסת התובעת, לפיה הנתבע חתם כערב על שטר החוב, כשהוא יודע היטב על מה הוא חותם.

הנתבע טען, כזכור, כי אם חתם על שטר החוב, לא ידע על מה הוא חותם וסבר שהוא חותם על מסמכים לאישור קבלת סחורה. הנתבע טען גם כי הוא אינו בעל תפקיד בחברה אלא שכיר בלבד.

אינני מאמינה לעדות זו.

7.לנוכח עדותו של מר ממו, לפיה מי שחתמו כנציגי החברה על חותמת החברה, ומי שחתמו כערבים על גבי השטר, הם אותם אנשים (עמ' 21 שו' 14), ניתן היה לצפות כי החברה תבקש להתגונן מפני התביעה השטרית שהוגשה נגדה, אם אכן לא היה הנתבע בעל זכות חתימה בחברה, או אם חתם על השטר שלא על פי הרשאה שניתנה לו על ידי החברה.

העובדה, לפיה החברה לא ביקשה להתגונן כנגד התביעה וניתן כנגדה פסק דין כמבוקש בתובענה, מחזקת את עדותו של מר ממו לפיה הנתבע אכן הוצג בפניו כאחד השותפים והמנהלים בחברה ובשל כך גם חתם על שטר החוב (עמ' 24 שו' 7-9, 18, 31, עמ' 26 שו' 19-23, עמ' 29 שו' 21).

בשל העובדה שהחברה כלל לא התגוננה כנגד התביעה, ולא העלתה כל טענה בנוגע לשטר, גם אין כל רלוונטיות לשאלה מי הם מורשי החתימה של החברה על פי רישומי רשם החברות, וזהו טעם נוסף לכך שלא אישרתי את הגשת המסמך הזה לאחר תום שמיעת הראיות.

8.הנתבע טען בתצהירו כי נקרא למשרד החברה, שממוקם בסמוך למחסן קבלת הסחורות, ושם נדרש על ידי הבעלים חסן אבו סאלח או המנהל מר ח'יר אבו רוקן, לחתום במקום שסימנו לו לחתום, מבלי שניתנה לו ההזדמנות לקרוא על מה הוא חותם. לטענתו, הוא האמין לאנשי החברה ונהג לחתום היכן שנדרש (סעיף 5 לתצהיר העדות הראשית).

גרסה זו נסתרה לחלוטין לאחר חקירת הנתבע ומר ח'יר שהעיד מטעמו.